1. התובעים (המבקשים) עותרים למחיקת סעיפים 7ב, 9ב ו- 18 מכתב ההגנה של נתבעת 1 (להלן:
הנתבעת/
המשיבה).
2. עניינה של התובענה הוא בתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסת לווי משכנתא (להלן:
הפוליסה), וזאת לאחר פטירתו של הלווה - המנוח שטיינברג רומה ז"ל (להלן:
המנוח).
העובדות הצריכות לענייננו
:
3. המנוח נטל מבנק מזרחי הלוואה כספית לצורך רכישת דירה ומשכן את הדירה כבטוחה להחזר תשלומי ההלוואה. במסגרת זו, חתם המנוח על טופס הצעת ביטוח לצורך הנפקת פוליסת ביטוח חיים נלוות שכללה כתב ויתור על סודיות רפואית לטובת הנתבעת 1 והצהרת בריאות. עד ליום 6.11.2008 עת נפטר המנוח רומה שטיינברג, עמד בהחזר תשלומי ההלוואה. התובע 2 הוא יורשו של המנוח, אשר מיד לאחר שקיבל לידיו צו לקיום צוואת המנוח, הודיע לבנק המזרחי דבר מותו של המנוח, ודרש לפרוע את יתרת ההלוואה מכספי פוליסת הביטוח.
4. בנק מזרחי פנה לנתבעת וזו שלחה ביום 21.9.2010 מכתב דחיה בו הודיעה הנתבעת לבנק על דחיית הדרישה (להלן:
מכתב הדחייה) ובזו הלשון:
"הרינו להודיעכם כי מבדיקת המסמכים הרפואיים שברשותנו עולה כי המנוח סבל מבעיות בריאות טרם הצטרפותו לביטוח ולא הצהיר על כך בהצהרת הבריאות (מחלת לב איסכמית, עבר אוטם שריר הלב בתאריך 15.3.2000, אושפז עד לתאריך 22.3.00, בתאריך 29.3.00 עבר צנתור לב, יתר לחץ דם ידוע מחודש 12/1999, יתר שומנים בדם).
בנסיבות העניין אין אלא להסיק כי הנדון הפר את סעיפים 6-8 לחוק חוזה הביטוח.
ממצאים אלו לו היו מובאים לידיעתנו, היו גורמים לדחית קבלתו לבטוח כפי שהיה נוהג כל מבטח סביר אחר ביודעו את הפרטים הללו.
לאור הרשום לעיל, אנו דוחים התביעה שבנדון".
טענות הצדדים
:
5. לטענת המבקשים, טענות הנתבעת בסעיפים כאמור לעיל, לא באו במכתב הדחיה של הנתבעת וובהזדמנות הראשונה, מכאן ובהתאם לההלכה הפסוקה ומכח הנחיות המפקח על הביטוח אין לאפשר למשיבה להעלות טענות אלה שהן טענות חדשות. הוסיפו והפנו להנחיות המפקח מיום 9.12.1998 שם נקבע כי מבוטח זכאי וצריך לקבל את מלוא עמדתה של חברת הביטוח, ופירוט באשר לנימוקי הדחייה בנוגע לכל עילות תביעתו, וככל שלא עשתה כן חברת הביטוח, לא תוכל העלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה.
6. בתגובתה טענה המשיבה כי כל האמור בסעיפים אותם מבקשים הנתבעים למחוק], בא ונטען במכתב הדחיה. הוסיפה ופרטה כי בהקשר זה כי לאחר עיון במסמכים הרפואיים של המנוח, לאחר פניית בנק המזרחי למשיבה לפרוע את יתרת הלוואת המשכנתא, התגלה כי המנוח סבל ממחלת לב איסכמית, סכרת, יתר לחץ דם, עבר אוטם שריר הלב וכן ניתוח מעקפים וכל זאת טרם בקשתו להתקבל לביטוח. על רקע זאת, הודיעה הנתבעת לבנק המזרחי על דחיית הדרישה לפרעון יתרת הלוואת המשכנתא עקב הפרת המנוח את סעיפים 6 ו- 8 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, אשר כוללים את הוראות סעיפים 6(ג) ו- 7(ג) לפיהן המבטח פטור כליל מחבותו משניתנה תשובה "בכוונת מרמה" והוסיפה כי לו היה המנוח מצהיר על מצבו הרפואי לאמיתו בעת שחתם על הצהרת הבריאות, היא לא היתה מקבלת אותו לביטוח ולפיכך דחתה את הדרישה.
הוסיפה, כי במכתב הדחייה צויין מפורשות כי המנוח הסתיר שלל בעיות רפואיות שלא הוצהר אודותן במסגרת הצהרת הבריאות ומכאן הפרתו את סעיפים 6 ו- 8 לחוק חוזה הביטוח, כאשר סעיף 6(ג) דן ועוסק מפורשות בהסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח וסעיף 7(ג)(1) קובע ברורות כי המבטח פטור כליל מחבותו כאשר התשובה ניתנה בכוונת מרמה.
טענה נוספת של הנתבעת 1 ובהקשר זה היא, שככל שמדובר בטענת מרמה, הרי שניתן להעלותה בכל שלב והפנתה בעניין זה להלכה שנקבעה ברע"א 10641/05 הפניקס נ' אסולין.
באשר להנחיות המפקח על הביטוח ותוקפן, לא חלקה הנתבעת. אלא שהוסיפה שמאחר ומדובר בדחיית תביעת התובעים על רקע מצג שווא שקרי שהציג המנוח בפניה בעת שמילא את הצהרת הבריאות, הרי שבהתאם להלכה הנוהגת (הלכת אסולין) לעניין טענת תרמית, יש לאפשר לה להעלות טענה זו בכתב הגנתה. כן הפנתה לע"א 3441/01 פלוני נ' פלוני ואח', שם עמד כב' הנשיא ברק (בדימוס) על מהותה של התרמית ועל כך "
שמרמה מבטלת הכל..". מטעמי זהירות עוד הפנתה לפסיקה ביחס להנחיות המפקח, לפיהן אין מדובר ברשימה סגורה ובכל מקרה אין לצפות כי מכתב תשובה של חברת הביטוח יהפוך לכתב הגנה זוטא.
7. לאחר ששבתי ועיינתי בבקשה, במכתב הדחיה ובתגובת הנתבעת 1 - לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, מאלה הטעמים:
א. במכתב הדחייה טענה הנתבעת כי בהצהרת הבריאות של המנוח, הוא לא הצהיר על בעיות בריאות מהן סבל טרם הצטרפותו כמבוטח, ולאחר עיונה בתיקו הרפואי, ועל רקע מצבו הרפואי הקודם אותו פרטה במכתב הדחיה, קבעה "
בנסיבות העניין אין אלא להסיק כי הנדון הפר את סעיפים 6-8 לחוק חוזה הביטוח
" תוך שהוסיפה כי אילו הממצאים הרפואיים הקודמים של המנוח היו מובאים לידיעתה בהצהרת הבריאות כי אז לא הייתה מאשר קבלת המנוח כמבוטח אצלה.
הוראות סעיפים 6-8 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א- 1981 קובעות כדלקמן:
"6.
(א) הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בענין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן - ענין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה.